מחלת קרינה היא מחלה שנגרמת בשל חשיפה לקרינה. חשיפה לקרינה היא מסוכנת עד כדי סכנת מוות. קרינה מייננת עלולה לשנות את החומר הגנטי בתאים ולגרום למחלת סרטן. אפילו חשיפה לקרינה קצרה עלולה לפגוע ולגרום לבחילות, דימומים, הפרעות במערכת העיכול, נשירת שיער, וכולי.
מהן הזכויות של חולים במחלת קרינה?
המוסד לביטוח לאומי מכיר בנזקי קרינה ובפגיעות כתוצאה מחשיפה לקרינה באמצעות קביעת אחוזי נכות כללית או נכות מעבודה.
נכות כללית:
אם בשל חשיפה לקרינה חלה אדם במחלת סרטן, הוא יכול להגיש לביטוח לאומי תביעה לנכות כללית להכיר בנכותו כתוצאה מהמחלה, ולקבל קצבה חודשית. התנאי לקבלת קצבת נכות הוא אחוזי נכות רפואית וגם אבדן כושר השתכרות של 50% ויותר. אם נקבעה לתובע נכות רפואית בלבד (ללא אבדן כושר השתכרות) הוא לא יקבל קצבת נכות, אולם יהיה זכאי להטבות שונות כמו הנחות בארנונה, זכויות רפואיות שונות, הנחות בתחבורה ציבורית, וכולי.
חולה במחלת קרינה יקבל הטבות ברכישת תרופות, ופטורים מתשלום לשירותים רפואיים מסוימים.
נכות מעבודה:
הביטוח הלאומי מכיר בנפגעי קרינה שחלו במהלך עבודתם כחולים במחלת מקצוע או כנפגעי תאונת עבודה. בשלב הראשון הביטוח הלאומי מעניק דמי פגיעה ל- 3 חודשים, ובהמשך אם נותרה נכות, התובע יקבל קצבת נכות מעבודה והטבות נוספות.
מחלת מקצוע נחשבת למחלה בה חלה העובד בשל מקצועו ועיסוקו, ונחשף לחומרים מסוכנים.
תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז – 1956 מפרטות רשימת מחלות המוכרות כמחלות מקצוע. כדי שהביטוח הלאומי יכיר בנפגע קרינה כנפגע מעבודה עליו להוכיח שמחלתו התפתחה בגלל תנאי עבודה מסוימים, שהמחלה נמצאת ברשימת המחלות, וקיים קשר סיבתי בין תנאי העבודה של התובע ובין מחלת המקצוע.
מחלות קרינה הן חלק מהמחלות שרשומות כמחלות מקצוע ברשימת שבתקנות הביטוח הלאומי. בגין מחלת קרינה שנגרמה בעבודה אפשר לקבל אחוזי נכות מעבודה וקצבת נכות חודשית, וכן הטבות רפואיות נוספות כמו הנחות בתרופות ובטיפולים שונים, הנחות בארנונה, תו נכה, תחבורה ציבורית חינם, שיקום מקצועי, וכולי.
מהי מיקרוטראומה?
פגיעה בעבודה יכולה להיות מוכרת על ידי תורת המיקרו טראומה. הכוונה היא למחלה שהתפתחה בשל ביצוע חוזר של פעולות מסוימות לאורך זמן, והצטברות נזק מתמשך בשל תנאי העבודה.
על התובע להוכיח:
- שחווה אירועים חוזרים במסגרת עבודתו אשר גרמו להצטברות נזקים ולהתפרצות המחלה;
- כל אחד מהאירועים גרם לפגיעה זעירה שהצטברה לסך הפגיעות שגרמו למחלה;
- קיים קשר סיבתי בין האירועים החוזרים והמחלה;
מהן מחלות מקצוע שנגרמו מחשיפה לקרינה?
כאשר עובד נחשף בעבודתו לקרינה אלקטרומגנטית, בריאותו עלולה להינזק. מחלת קרינה המוכרת כמחלת מקצוע, יכולה להגרם בשל חשיפה לסוגי קרינות שונות ובדרגות שונות ובין היתר : חשיפה לקרינה מייננת, רדיואקטיבית, קרני גאמא, קרני רנטגן, קרני אנפרא אדום, קרינת לייזר, וכולי.
מחלות מקצוע שנגרמו מחשיפה לקרינה הן סוגי סרטן שונים כמו סרטן דם ומח עצם, סרטן העור, סרטן בלוטות לימפה, קטרקט, מחלות של דרכי העיכול, ומערכת העצבים, וכולי.
היכן עלול עובד להיחשף לקרינה בעבודתו?
עובדים נחשפים לקרינה באופן תדיר במסגרת עיסוקם. מקור הקרינה יכול להיות מלוחות חשמל, מגברים, מחשבים, מנועים, משרדים שממוקמים במרתפים בהם יש ריכוז גבוה של גז ראדון, וכולי. עובדים עלולים להיחשף לקרינה מייננת בעיקר במוסדות רפואיים כמו מכוני רנטגן, בתי חולים, מעבדות מחקר, מרפאות שיניים, רפואה גרעינית, מכוני צילום, וכולי. הדין קובע כי מעסיק מחויב לפעול באמצעי בטיחות בעבודה ובין היתר כאשר העובד מצוי בסביבה שיש בה פליטה של קרינה והוא עלול להיחשף אליה ולו במידה קטנה.
מן הפסיקה:
בית הדין לעבודה הכיר במחלת סרטן כמחלת עבודה שנגרמה לעובד, שעיסוקו היה בדיקת מטענים במכונת שיקוף. התובע עבד בבדיקת מטענים במעבר גבול תוך שימוש במכונת רנטגן כמכונת שיקוף. אחרי מספר שנים התגלו אצלו הפרעות בבלוטת התריס עד לאבחון של גידול סרטני. התובע נאלץ לעבור ניתוח להסרת בלוטת התריס, כאשר נותרו בגופו גרורות סרטניות.
תביעתו למוסד לביטוח לאומי להכיר בו כחולה במחלת מקצועה נדחתה. הוא פנה לבית הדין האזורי לעבודה. בית הדין פסק שיש להכיר בו כנפגע עבודה שחלה בסרטן כמחלת מקצוע, מאחר וישב ליד מכונת השיקוף והקרין בה מספר שעות ביום. ניתן לקבוע קשר סיבתי בין עבודתו למחלה על פי התמשכות ותדירות חשיפתו לקרינה במהלך העבודה.
נקבע שהתובע הוא עובד קרינה על פי תקנות הבטיחות בעבודה, ומחלתו נמנית ברשימת מחלות המקצוע. היות והוא לא סבל מגורמי סיכון משפחתיים, נקבע שהמחלה נגרמה במהלך עבודתו ולכן יש להגדיר אותה כמחלת מקצוע.