ביטוח לאומי בודק את האנשים שפונים בתביעה לקצבאות וקובע אחוזי נכות רפואית ואחוזי נכות כללית. קביעת אחוזי נכות מתבצעת בוועדות רפואיות בהן יושבים רופאים מתחומים שונים. תובע שמקבל אחוזי נכות רפואית שעוברים סף מסוים, מוזמן להמשך תהליך במכון להערכה תפקודית. המכון אחראי על קביעת אחוזי נכות לגבי אי כושר לעבוד ולהשתכר. גם כאן יש סף אחוזי נכות אותו צריך לעבור כדי לקבל קצבה.
הדרך בה נקבעים אחוזי נכות רפואית
הרופאים שנמצאים בוועדות בודקים את תלונות התובעים לפי "ספר המבחנים" שבו כתובים כל הליקויים הרפואיים וכל המחלות, על סעיפיהם השונים, ולכל סעיף יש אחוזי נכות אחרים. על סמך התלונות ולפי אחוזי הנכות הכתובים ב"ספר המבחנים", הרופאים קובעים את אחוזי הנכות. אם התובע מתלונן על כמה מחלות, אחוזי הנכות נקבעים בעבור כל מחלה בנפרד ורק אחר כך משקללים את כל האחוזים וקובעים אחוזי נכות סופיים. קביעת אחוזי נכות נעשית באמצעות שקלול ולא באמצעות חיבור הסעיפים.
כשמשקללים את אחוזי הנכות, לא כל הליקויים הרפואיים נכללים, שכן לחלק מהם אין השפעה על כושר העבודה ועל יכולת ההשתכרות, ובכל זאת הם נחשבים כליקויים רפואיים. ליקויים אלה נקראים "ליקויים מנופים" והאחוזים שנקבעו עבורם אינם מחושבים בעת קביעת אחוזי נכות כללית.
הדרך בה נקבעים אחוזי נכות כללית
כאמור בתחילת המאמר, תובע שקיבל אחוזי נכות שעוברים את הסף הקבוע, ממשיך הלאה לבדיקה במכון להערכה תפקודית. הבדיקה נערכת מהפן התפקודי של המחלה- כיצד המחלה משפיעה על היכולת התפקודית. התובע נבדק על ידי רופא מוסמך, על ידי עובד שיקום ועל ידי מרפאה בעיסוק (אם התובעת מוכרת כעקרת בית). עצם היותם של התובעים אנשים שמוגדרים כ"משתכרים" (נשים וגברים) או "עקרות בית" משנה את ההחלטה לגבי המשך התהליך במכון להערכה תפקודית.
- משתכר/ת: היה ונקבעו לתובע 60% נכות רפואית או 40% (במקרה זה אחד מהליקויים הרפואיים יהיה לפחות 25%) הוא ימשיך בתהליך לבדיקת כושר עבודה והשתכרות. בדיקה זו כוללת שיחה עם עובד שיקום ובדיקה רפואית.
- עקרת בית: היה ונקבעו לתובעת 50% נכות רפואית ומעלה, היא תמשיך בתהליך לבדיקת יכולת תפקודה במטלות משק הבית. את הבדיקה עורכים מרפאה בעיסוק ורופא מוסמך.
בתום תהליך הבדיקות, הרופא המוסמך ופקיד השיקום (או המרפאה בעיסוק) יושבים יחד עם פקיד התביעות ומתייעצים לגבי קביעת אחוזי נכות שמגיעים לכל תובע לגבי אי כושר השתכרות או תפקוד. דרגות האי כושר הן: 60%, 65%, 74%, 100%. בנוסף לקביעת אחוזי נכות לדרגת אי כושר נקבעת התקופה שבה התובע מאבד את כושרו לפי מצבו הפיזי או הנפשי שמשפיעים על יכולת תפקודו בפועל. דרגות אי כושר אלה מהוות אחוזי נכות כללית, ולפיהן קובעים את גובה קצבת הנכות לכל תובע.
אחוזי נכות רפואית ואחוזי נכות כללית
שני סוגי אחוזי הנכות משתייכים לשתי קבוצות. קביעת אחוזי נכות מסוימים בעקבות מחלה אחת או מספר מחלות, שעוברים את הסף הדרוש לקבלת נכות כללית, לא אומרת בהכרח שהם משפיעים על כושר העבודה וההשתכרות או על כושר התפקוד במטלות הבית. לעומת זאת תובע יכול לקבל אחוזי נכות שאינם גבוהים במיוחד, אך עדיין הם עוברים את סף האחוזים, ודווקא בגללם הוא איבד את כושרו לעבוד או לתפקד.
אחוזי נכות רפואית לא קובעים תמיד את גובה אחוזי נכות כללית, לא אם הם נמוכים ולא אם הם גבוהים. נכות כללית נקבעת לפי ההשפעה לשלילה או לחיוב על היכולת התפקודית של התובע.