מדי יום קורות תאונות דרכים בהן נפגעים אנשים רבים. בישראל נחקק "חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים" שקובע כי כל אדם שנפגע בצורה כלשהי בתאונת דרכים, זכאי לקבלת פיצויים כספיים מחברות הביטוח הפרטיות, מביטוח לאומי או מ"קרנית"- קרן ממשלתית לפיצויים בתאונות דרכים שבהן לא ידוע מי הם הנהגים הפוגעים. הזכות לפיצויים ניתנת לכל נפגעי תאונות הדרכים, גם כאשר התובע הוא האחראי הבלעדי לקרות התאונה.
דרך לחישוב פיצויים לאחר תאונת דרכים
את גובה הפיצויים לאחר תאונת דרכים קובעים על פי מידת החומרה של הפגיעות ושל נזקי הגוף אשר נגרמו לתובע (הנפגע בתאונה). כאשר מוגשת תביעה לפיצויים לאחר תאונה, בית המשפט ממנה מומחה רפואי שבודק באופן יסודי את כל הפגיעות מהן סובל התובע. המומחה הרפואי בודק את התובע וגם מקבל לידיו את המסמכים הרפואיים הרלוונטיים למקרה התביעה. עוד נבדק האם מדובר בנזק גופני או בליקויים מהם סבל הנפגע עוד בטרם התאונה, וכעת מדובר בהחמרה.
המומחה הרפואי מטעם בית המשפט אחראי על קביעת אחוזי נכות של האדם שנפגע מתאונה (אך ורק לגבי המוגבלויות שנובעות מהפגיעה עצמה). על פי אחוזי נכות אלו נקבעים הסכומים של הפיצויים הכספיים שיינתנו לו.
נכות רפואית לעומת נכות תפקודית
לאחר קביעת אחוזי הנכות הרפואיים של האדם שנפגע בתאונת הדרכים, בית המשפט בודק האם הנכות הרפואית משפיעה על יכולתו התפקודית, ואם כן אז באיזו מידה. שתי הנכויות- נכות רפואית ונכות תפקודית נבקעות על פי אותם ממצאים רפואיים, אך בכל זאת יש ביניהם הבדל משמעותי שעשוי להשפיע על גובה הפיצויים. אדם אשר נפגע בתאונת דרכים וקיבל אחוזים גבוהים של נכות רפואית, לא בהכרח איבד את כושר תפקודו, ולהיפך: אדם שקיבל אחוזים נמוכים יחסית של נכות רפואית, עלול לאבד את כושר תפקודו ברמה גבוהה. בין שתי הנכויות אין בהכרח השפעה זו על זו. הדברים נבדקים על פי תחום מקצועו של אותו אדם לפני התאונה. לדוגמה: אדם אשר איבד אחת מאצבעות ידו יקבל נכות רפואית נמוכה יחסית, אך אם מדובר במישהו שעסק קודם לכן במקצוע שמחייב שימוש בידיים (צייר, פסנתרן ועוד) הנכות התפקודית שיקבל תהיה גבוהה. לעומת זאת אדם שאיבד רגל אחת או שתיים, יקבל נכות רפואית גבוהה מאוד, אך אם מדובר במי שעסק קודם לכן בתחום המחשבים ולא השתמש לשם כך ברגליים, הנכות התפקודית שיקבל תהיה נמוכה.
מטרת פיצויים לאחר תאונת דרכים
פיצויים לאחר תאונת דרכים ניתנים במטרה לפצות את האדם אשר נפגע על מנת שיוכל לשוב בדרך הטובה ביותר למצב שהיה בו לפני קרות התאונה. הפיצויים נועדו למטרת תיקון הנזקים שנגרמו (עד כמה שניתן) ולאפשר לנפגע להישאר באותו מצב מבחינה כלכלית, אלמלא אירעה התאונה. בבואו של בית המשפט לקבוע את סכומי הפיצויים שיינתנו, הוא שם דגש על ההבדל בין הנכות הרפואית לבין הנכות התפקודית ממנה סובל הנפגע ומעריך את אובדן כושר ההשתכרות העתידי שלו- עד כמה הנכות תשפיע לרעה על כושר ההשתכרות. אדם שבעקבות הפגיעה בתאונת הדרכים איבד את יכולתו לעבוד ולהתפרנס זכאי לקבל פיצויים אשר מחושבים בהתאם להפסדים כספיים שהיו לו בעבר ולהפסדים כספיים שיהיו לו בעתיד, כלומר ההפסדים בעבר הם כל הכספים שכבר הוציא הנפגע עקב הפגיעה- טיפולים רפואיים, בדיקות, הפסד שכר עבודה, תשלום עבור מטפל ועוד. ההפסדים העתידיים הם כל הכספים שהנפגע אמור להוציא בעתיד בעקבות התאונה – בדיקות נוספות, טיפולים רפואיים, שכירת מטפל, פגיעה בכושר השתכרות עתידי ועוד.